פסק-דין בתיק ה"פ 19883-03-12

1.           עסקינן בהמרצת פתיחה שהגישה התובעת במסגרתה ביקשה כי ביהמ"ש יאשר ויצהיר שבינה לבין הנתבעת נכרת חוזה לפיו לשם העלאת ושידורג אתר האינטרנט של התובעת על ידי הנתבעת זכאית הנתבעת אך ורק לסכום של 21,429 ש"ח.

במקביל להמרצת הפתיחה הגישה התובעת גם בקשה לצו עשה ולחלופין לצו מניעה זמני במעמד צד אחד להורות כי אתר האינטרנט יועבר לרשותה לרבות כל הקודים הנדרשים להפעלתו. לחלופין, לאסור על הנתבעת להסיר את האתר משרתיה עד להכרעה סופית בהמרצת הפתיחה.

2.           ביום 12.3.12 ניתן על ידי צו מניעה ארעי במעמד צד אחד ולפיו נאסר על הנתבעת להסיר את אתר האינטרנט של התובעת משרתיה. כמו כן נקבע דיון במעמד הצדדים.

3.           לאחר קיום דיון בבקשה לצו מניעה זמני הגיעו הצדדים להסכמות הן ביחס לבקשה והן ביחס לכתב התביעה העיקרי כדלקמן:

א.         ביחס לבקשה לצו מניעה זמני - עד ליום 25.3.12 בשעה 12:00 תמציא הנתבעת לתובעת את כל הקודים הנחוצים לצורך הפעלת האתר ושימוש בו לרבות קוד FTP.

במועד מסירת הקודים לתובעת יימסר על ידי התובעת לב"כ הנתבעת במשרדו שיק ע"ס 14,799 ש"ח (כולל אחסון עד 16.2.12). זמן פירעון 29.3.12.

                        עד ליום 26.3.12 שעה 14:00 יועבר למשרד ב"כ התובעת דיסק גיבוי של האתר.

ב.         ביחס לתביעה העיקרית - הסמיכו אותי הצדדים לפסוק על דרך של מתן פס"ד לפי סעיף 79 א' - לאחר חקירה קצרה של התובעת והמצהיר מטעם הנתבעת - בשאלה האם לתובעת עומדת זכות קיזוז בסך של 10,000 ש"ח כטענתה או שמא חלה עליה, כטענת הנתבעת, חובה לשלם סך נוסף של 25,000 ש"ח (יתרת שעות לתשלום). 

עוד הוסכם בין הצדדים כי ככל שיקבע בפסק הדין כי התובעת זכאית לקיזוז, הסכום שייקבע לקיזוז יקוזז מהסך של 14,799 ש"ח ויוחזר לה על ידי הנתבעת בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.

 4.           להסכמת הצדדים ביחס לבקשה למתן צו מניעה זמני ניתן על ידי תוקף של החלטה במועד הדיון (ראה סעיף 1 להחלטתי בעמ' 9 לפרוטוקול  ישיבת יום 22.3.12)

5.         כעת כל שנותר לי זה לדון בתביעה העיקרית.

 6.          עיינתי בכל החומר אשר הוגש ע"י הצדדים, לרבות בכתבי הטענות, בהסכם נשוא המחלוקת (נספח א לבקשה לצו עשה) וכן בחקירות התובעת והמצהיר מטעם הנתבעת.

על סמך כל אלה ולאחר שהבאתי בחשבון טענות הצדדים האחד כלפי משנהו, נטלי השכנוע, שקלתי דברים אלה מול אלה, הגעתי לכלל מסקנה כי עם תשלום הסך של 14,799 ש"ח על ידי התובעת לנתבעת יש משום סילוק מלא של חובות התובעת כלפי לנתבעת שכן לטעמי -בהתבסס על נספח א' מצד אחד ועל התנהלות הנתבעת כפי שהיא עולה מהמסמכים ומעדותו של המצהיר מטעמה מצד שני -  החוזה שנכרת בין התובעת לנתבעת היה חוזה בסכום קצוב.

7.           עוד ראיתי לקבוע כי התובעת אינה זכאית לקיזוז סכום כלשהו שכן לטעמי ולאור העדויות ששמעתי איני סבורה כי היא עשתה להקטנת נזקיה באופן שמזכה אותה בביצוע קיזוז כנטען על ידה.

8.           לאור הסכמת הצדדים - אין צו להוצאות.

9.           ביהמ"ש מודה לצדדים על נכונותם לסיים המחלוקת ביניהם בדרך זו.

           10.         המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.

ניתן היום,  ב' ניסן תשע"ב, 25 מרץ 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: